ב"ה
נושא: ביאור מידת הזהירות
פתיחה
אחרי שלמדנו:
- מטרת בריאת האדם היא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו העונג הגדול ביותר שיש.
- המקום לזה התענוג הוא רק בעולם הבא שאין חומר וגשמיות ולא בעולם הזה המוגבל והגשמי שמלא צרות וייסורים.
- העולם הזה הוא המקום שבו עובדים כדי לקבל את השכר לעולם הבא. והעולם הזה הוא מיוחד לכל אדם להיות מקום העבודה והניסיון
עכשיו מתחילים את העבודה הרצינית!
המידה הראשונה שהרמח"ל מביא לתחילת העבודה היא התורה.
לימוד התורה מה מותר ומה אסור וזה די פשוט להבנה שצרי ללמוד תורה כדי לדעת מה לעשות ומה לא וגם התורה ניתנה לנו במתנה בלי עבודה מצדינו ולכן הרמח"ל לא התעכב על השלב הראשון וכבר ממשיך למידה השניה.
"התורה מביאה לידי זהירות"
חברותא א'
הגדרת מידת הזהירות
שאלה בחברותא: לכתוב על הלוח את המושג "מידת הזהירות" ולבקש מהחברותות לכתוב הסבר למידה הזאת. וכן מה המידה הזאת כוללת בתוכה?
סיכום במליאה וקריאת דברי הרמח"ל
ביאור מידת הזהירות: אדם מתבונן ומפקח על כל מעשיו ודרכיו ומתפלל להינצל.
ובשפה שלנו היום נאמר "תשומת לב". לשים לב מה הוא עושה ומה צריך לעשות.
סיפור: (הרב אורי שרקי): אדם הולך לישון וקם אחרי שעה והוא רואה את עצמו מרחף באוויר ומתחתיו יש עולם שלם בצבעים כחול חום וירוק ומעל כמה שמשות וכמה ירחים ומסביב יש כל מיני יצורים משונים שעושים תנועות מוזרות ומשמיעים קולות מוזרים ומשונים. שאלה פתוחה במליאה: איך לדעתכם יגיב האדם הזה או מה התגובה הנכונה שלו למצבו הנוכחי?
תשובות מקובלות: יבהל, יצעק, ישאל את עצמו מה קורה פה?! מה אני עושה כאן?! איך הגעתי לכאן? איך חוזרים הביתה? וכו'..
כל התשובות הללו מקובלות והיסוד והעיקר שלהם הוא "התמיה?!" והשאלה.
ובמידה ואותו האדם לא ישאל את עצמו שום שאלה ויקום לסדר יום רגיל נטילת ידיים שחרית אוכל וכו'…
הרי אותו אדם נחשב משונה ומוזר ואפילו לא הגיוני ואפשר לומר אפילו לא נורמלי.
נחזור למידת הזהירות: האדם הזה הוא כל אחד ואחד. באנו לעולם הזה שיש בו מים כחולים ואדמה חומה והמון ירוק ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה באנו לכאן בכלל? מה אנחנו עושים כאן?
זהו היסוד של מידת הזהירות "התשומת לב"
חברותא ב'
שאלה בחברותא: מה משותף בין המקרים הנ"ל:
בהמה שחיה והולכת ובסוף מתה
עיוור שהולך על שפת תהום
מרוצת הסוס במלחמה
עצת פרעה "תכבד העבודה על האנשים אל ישעו בדברי שקר".
תשובות במליאה:
המשותף הוא שכל אדם חייב לחשוב על מעשיו ודרכיו.
שלא יהיה כמו:
בהמה שחיה והולכת ובסוף מתה בלי שכל ודעת למטרת חייה
כמו עיוור שהולך על שפת תהום ולא מודע לכך וסכנתו קרובה
כמו מרוצת הסוס במלחמה בלי לשים לב על מעשיו ודרכיו
כמו עצת פרעה "תכבד העבודה על האנשים אל ישעו בדברי שקר". למנוע מעם ישראל לחשוב על הגאולה ממצרים ולהתפלל עליה ולכן הכביד את העבודה שלא יהיה זמן לחשוב!
יוצא אם כן, שמי שלא עוצר לחשוב על מעשיו ודרכיו כמעט בוודאי נופל בעצת יצר הרע והוא גרוע יותר מבהמה שאין לה שכל ולאדם יש. והוא ממש בסכנה כמו עיוור על תהום. כמובן שכל הדוגמאות הנ"ל לא יגיעו למה שהם בעצמם רוצים בסוף. ולמה?
כי הם לא עצרו ועשו חשבון וזאת ההתחלה של כל העבודה בעולם הזה!
ולכן המידה הראשונה שהרמח"ל מסביר במסילה היא "הזהירות" – להתבונן על מעשיו ודרכיו.
שאלות למחקר המשך: (כל חברותא תיקח שאלה למחקר ותציג תשובה בשיעור הבעל"ט)
- מה יקרה לאדם שאוכל ושותה וחיי בלי לחשוב על הבריאות שלו, ולמה?
- מה יקרה לבעל עסק שלא עושה חשבונות הכנסות והוצאות וכדומה, אחרי כמה שנים, למה?
- מה יקרה להורים שמגדלים ילדים בלי לחשוב מה לעשות איתם אחרי 18 שנה, ולמה?
- מה יקרה לזוג נשוי שלא עושים חשבון נפש על ההתנהגות של כל אחד כלפי השני, ולמה?
- מה יקרה למורה שנכנס לשיעור בלי להכין אותו, ולמה?
- מה יקרה ליהודי מאמין שחיי במשך חייו בלי חשבון נפש, ולמה?
בהצלחה לכולם!
ניפגש בשיעור הבא
